"היי רותם יקרה
לא הספקתי להודות לך על השיחה לפני שבוע, ועל שיחת הטלפון אחריה ובעצם כשאני נזכרת.. על עשרות שיחות, בהן תמיד עמדת לצידי וידעת לומר את מה שהיה נכון לשמוע..
אני כותבת בגאווה גדולה מחד ובהשתאות מצד שני.. 25 שנה שאני במסע הזה להחלמה מבולימיה.. עשרות שיחות עם מטפלים ועם אנשים חכמים נוספים, שעות של קריאת מחקרים, אלפי שיחות עם נשים כמוני ונשים אחרות..
כבר לפני המון שנים הבנתי (בראש) ואח"כ גם ברגש שהבולימיה תפקידה לספר לי משהו על עצמי, על דברים שהסתרתי מעצמי או שהסכמתי להסתיר עבור אחרים.. הבנתי שלמרות כל הקושי יש לי כאן שיעור, שאותו אני צריכה ללמוד באומץ ובגאווה גם אם לא תמיד פשוט לי,  ולהאמין שזה  שיעור שעליי לחבק לצד החיים ולצד החוויות החיוביות שנצברות במקביל, לפני שהגעתי אליך כמעט והסכמתי לחיות עם הבולימיה כחלק מהמסע שלי..
הגעתי אליך מאוד סקפטית, עייפה, לא ממש מאמינה אבל עם בקשה אחת: אני רוצה להיות בריאה.. גם כשאמרתי את זה , לא לגמרי האמנתי בכך..
היו בפגישות בינינו שיח גם על אוכל ותזונה, בלוטת התריס ואח"כ בעיקר  שיח על הקול הפנימי, משאלות הלב ועל היכולת שלי לייצר מציאות שאני שואפת להגיע אליה.. התהליך שלנו היה מלא בעליות, ירידות, הצלחות, כישלונות כשכולם מטרתם ללמד אותי שיעור נוסף ולסייע לי לייצר חיבור חזק יותר בין  הגוף, הלב והרגש ביחד.
משהו באמון שנוצר בינינו, בחוויה המשותפת, בחוסר השפיטה, ביכולת שלך לראות את הדברים נכוחה ולומר לי אנחנו מתמודדות ומנצחות .. קול חדש בתוכי אמר לי שאת דוברת אמת….
משהו בביטחון שלך גרם לי בפעם הראשונה להרגיש שאולי משאלת הלב שלי אפשרית. ושסוף סוף אני לא מדמיינת ואצליח להיות בריאה.

אנחנו כבר מעל שנתיים בתהליך, ואני יכולה לומר בשמחה ובאושר שלא תיארתי לעצמי שאצליח להגיע למקום כזה..
בתהליך איטי ומאוד מדויק כיוונת אותי (בלי קיצורי דרך אבל עם הרבה אמון ואהבה) להתחיל להחזיר אמון בגוף שלי, בקול הפנימי שלי.. להרגיש שאני ראויה , שאני מדויקת וקשובה, להאמין לעצמי.. .. פעם ראשונה שמישהו הקשיב לי באמת,  הסכמתי להתחיל תהליך למידה והכרות  את עצמי באמת, עם הגוף שלי עם הצרכים שלי… והכי חשוב להבין שזה הזמן שלי עכשיו לחיות לא לצד החיים אלא בתוכם על כל מגוון הרגשות שיש להם להציע.

תודה רבה מורה וחברה אהובה  למסע.."
ק'.