הספרייה
למידה היא ערך עליון עבורי ולכן אני משלבת אותה בחיי המקצועיים בקביעות. כנסים, קורסים מתקדמים, ספרות מקצועית עדכנית, העמקה ב- case studies, קבוצות למידה מתקדמות ועוד.
הלמידה המתקדמת מהותית עבורי בסיוע למטופלים, ומאפשרת לי להעניק להם את הכלים המדויקים ביותר.
הידע והניסיון המצטברים משתלבים לתוך מארג של תובנות שאותם ערכתי לכדי מאמרים, מתכונים והנחיות פרקטיות המסייעים לנו לחיות בבריאות מיטבית, תוך הקשבה לאיתותי הגוף והנפש.
הספרייה היא מאגר ידע יישומי, שמאפשר לך לחולל שינויים קטנים וגדולים בחייך כבר מהיום. מחכים לך כאן מגוון מאמרים בחלוקה לנושאים, רק 'לשלוף מהמדף' את מה שמסקרן אותך, ולהתחיל.
מאגר הידע שבספרייה אינו מחליף כל מידע רפואי, מטרתו לספק העשרה וכלים. באהבה, רותם
ברפואה הטבעית
ופעילות גופנית
לבריאות
נוספים
לנשום דרך האף או דרך הפה?
זה אולי נראה דבר שולי, אך האמת היא שזה נושא מאוד משמעותי ורב השפעה על דברים שכנראה רובנו לא תיארנו לעצמנו. אז האם לנשום מהאף? מהפה? שני אלה? אולי רק נשיפה מהפה? או שאיפה מהאף? כאן לא ידובר על מצבים מיוחדים, כמו התקף חרדה, ריברסינג, עבודה פנימית, או ריצה למשל, אלא על רוב שעות היום
מה זה ב'סלאנג'- תשישות של האדרנל? ואיך מסייעים?
איפה בכלל זה נמצא? בלוטות האדרנל נמצאות מעל הכליות ולכן גם קוראים להן- בלוטות יותרת הכיליה, אי שם באזור הגב התחתון. הן בלוטות אנדוקריניות, כלומר יודעות לייצר הורמונים. מה תפקידן? כאשר אנחנו במתח, חששות, פחדים ובלחץ, המוח מאותת לגוף שצריך לעבוד להתנהל ב- MODE אחר. 'מוד' של הישרדות. הישרדות? נשמע רחוק? קיצוני? ממש לא… גם
אומגה 3- תכונה ולא ממש חומר- תועלות ויישומים
אומגה 3- מה זה? נתחיל מזה- שלא רבים יודעים, שאומגה 3 זה לא חומר, אלא מאפיין/ תכונה. מאפיין של מה? מאפיין שמעיד על מיקום הקשר הכפול בחומצת השומן. למה זה חשוב? בביולוגיה, כמו בביולוגיה- מאפייני החומר- קובעים את התכונות, המיקום ואת התפקיד. אז חומצות שומן עם מאפיין של אומגה 3, הן חומצות שומן בלתי רוויות
כשהחברים שבנו אינם מאוזנים- השלכות של דיסביוזה
דיסביוזה- חוסר איזון במיקרואורגניזמים? מה זה? המיקרואורגניזמים בגוף, זו האוכלוסייה הנראית תחת מיקרוסקופ ושוכנת במערכת העיכול שלנו ובגופנו. זו מתייחסת לחיידקים ידידותיים וכאלה שהם פתוגנים- מחוללי מחלות, וגם לאלה ש"יושבים בשקט" ורק מחכים להזדמנות- האופורטוניסטים. אלה האחרונים, יודעים להתרבות ולשגשג ולהפוך לפתוגנים כאשר הגוף חלש, בסטרס או בעת שמערכת החיסון שלנו ירודה. כבר ידוע לכל
על אנטי אוקסידנטים ושיתופי פעולה
העץ אינו צומח לבדו, הוא זקוק לאור השמים, לחומרי ההזנה מהאדמה, לאוויר ובקיצור לסביבה תומכת. ביקום אינסוף חיבורים. בכל נשימה אנחנו שואפים חמצן ופולטים פחמן דו חמצני, עם העצים והעשב שחולקים עמנו את אותה ביוספרה. המזון שאנו צורכים מגיע מתוך קצב החיים של הדבורים, הזחלים והשורשים. הגוף שלנו מחובר במחול משותף לאינסוף צמחים ובעלי חיים.
אנחנו יכולים בהחלט להשפיע על הביטוי הגנטי שלנו. זה לא פחות ממדהים.
בין אם אנחנו יודעים ובין אם לאו, כולנו גדלנו על ה- "Central dogma" , ב- 1956- זה היה רק רעיון, בעוד ב- 1968, זה כבר תועד בספרים- שהגנים שולטים בביולוגיה שלנו. מידע מהביולוגיה זורם מה- DNA אל ה- RNA וזה מקודד ליצירת חלבון, שהוא הביטוי. כל תא בגוף יודע לייצר כ- 150,000 סוגי חלבון שונים
אומגה 3- תכונה ולא ממש חומר- תועלות ויישומים
אומגה 3- מה זה? נתחיל מזה- שלא רבים יודעים, שאומגה 3 זה לא חומר, אלא מאפיין/ תכונה. מאפיין של מה? מאפיין שמעיד על מיקום הקשר הכפול בחומצת השומן. למה זה חשוב? בביולוגיה, כמו בביולוגיה- מאפייני החומר- קובעים את התכונות, המיקום ואת התפקיד. אז חומצות שומן עם מאפיין של אומגה 3, הן חומצות שומן בלתי רוויות
על אנטי אוקסידנטים ושיתופי פעולה
העץ אינו צומח לבדו, הוא זקוק לאור השמים, לחומרי ההזנה מהאדמה, לאוויר ובקיצור לסביבה תומכת. ביקום אינסוף חיבורים. בכל נשימה אנחנו שואפים חמצן ופולטים פחמן דו חמצני, עם העצים והעשב שחולקים עמנו את אותה ביוספרה. המזון שאנו צורכים מגיע מתוך קצב החיים של הדבורים, הזחלים והשורשים. הגוף שלנו מחובר במחול משותף לאינסוף צמחים ובעלי חיים.
כמה סיבות טובות מאוד להפסיק לאכול בלילה…
רובם כבר יודעים, שאכילה לילית, או מאוחרת, אינה מומלצת. אך פרט לנושא של אגירת המזון והשמנה, יש עוד כמה סיבות טובות להימנע ככל האפשר מאכילה לילית, בטח על בסיס קבוע… כדי לענות על השאלה מה קורה עם פעולת העיכול בלילה, נענה ע"י שאלת שאלה- האם בלילה- בשינה מערכת העיכול ובפרט המעי אינם עובדים? בעצם
פיתות, קלוריות, הרגלים, ובעיקר הבדלי גישה- ומה שביניהם…
פיתה היא דבר "משמין"? מה זה בכלל דבר "משמין"? בפיתה אחת רגילה כ-200 קלוריות. רק לצורך ההשוואה.. בקלוריות של גלידת טילון אפשר לאכול 2 פיתות, או אפילו אייס- קפה בבית קפה (ששווה לקלוריות שבשתי פיתות). גם במקום קרואסון שוקולד אפשר לאכול 2 פיתות. ב- 2 שורות שוקולד יש קלוריות כמו בפיתה שלמה. אז מה דעתכם,
סוגיות בשיטת 16:8 [16 שעות צמים: 8 שעות אוכלים]
על סמך הידע שלי והניסיון ההולך ומצטבר, לכל שיטה ישנן תועלות, אך מעצם היותה שיטה, ישנן גם הסתייגויות. ולכן, היא לא תמיד מתאימה לכלל האנשים, פשוט כי אנו שונים- בהרגלים שלנו, בהשפעה של דברים עלינו, בפיזיולוגיה וכמובן בפרמטרים נוספים. לעניות דעתי, ישנם כמעט תמיד פתרונות ביניים, בטח באנשים שהם בסה"כ בריאים. כמובן, לפני ששוקלים כל
על צריכת ביצים- 2 סוגיות נפוצות…
נושא נפוץ ביותר שאני נשאלת לגביו לעיתים קרובות- צריכת ביצים בתזונה. אם אתמצת, עולות 2 שאלות עיקריות: כמה ביצים כדאי/ מומלץ/ מותר לצרוך ביום? למה ביצים? במה שונה מחלבונים אחרים? ומה לגבי הכולסטרול? (שזה כבר מתקשר לשאלה ה-1)… נתחיל מהסוף… אז לגבי השאלה ה-2: ביצים זה מקור מעולה לחלבון. למה? א. ביצה זה חלבון מלא–
![סוגיות בשיטת 16:8 [16 שעות צמים: 8 שעות אוכלים]](https://rotem-naturalmed.co.il/wp-content/uploads/2022/05/spoon-2426623__340.jpg)
אנחנו יכולים בהחלט להשפיע על הביטוי הגנטי שלנו. זה לא פחות ממדהים.
בין אם אנחנו יודעים ובין אם לאו, כולנו גדלנו על ה- "Central dogma" , ב- 1956- זה היה רק רעיון, בעוד ב- 1968, זה כבר תועד בספרים- שהגנים שולטים בביולוגיה שלנו. מידע מהביולוגיה זורם מה- DNA אל ה- RNA וזה מקודד ליצירת חלבון, שהוא הביטוי. כל תא בגוף יודע לייצר כ- 150,000 סוגי חלבון שונים
פיתות, קלוריות, הרגלים, ובעיקר הבדלי גישה- ומה שביניהם…
פיתה היא דבר "משמין"? מה זה בכלל דבר "משמין"? בפיתה אחת רגילה כ-200 קלוריות. רק לצורך ההשוואה.. בקלוריות של גלידת טילון אפשר לאכול 2 פיתות, או אפילו אייס- קפה בבית קפה (ששווה לקלוריות שבשתי פיתות). גם במקום קרואסון שוקולד אפשר לאכול 2 פיתות. ב- 2 שורות שוקולד יש קלוריות כמו בפיתה שלמה. אז מה דעתכם,
מדוע, כאשר מתבגרים… מתנהגים (לרוב) כמו ההורים?
מכירים את זה שכשהייתם ילדים היו רגעים שהסתכלתם על ההורים שלכם ואמרתם- "אני לעולם לא אהיה כך או אנהג כך או כך…" ואז, כשמתבגרים, הרבה פעמים אתם תופסים את עצמכם לפעמים- חוזרים על אותם ההתנהגויות או על אותם ההרגלים של ההורים. למה זה קורה?
ההבדל בין תפריט בחוויה של איסור ומגבלה, לבין אכילה עם חווית בחירה!
איך מתמידים עם תזונה בריאה בלי מלחמה? מכירים את המצב הזה רגע לפני שאתם באים לאכול בורקס, עוגה, או פיצה , ואתם יודעים שזה לא בריא, או לא נכון לכם, ואז אתם אומרים לעצמכם, אסור לי- זה משמין! אסור לי- זה מלא קלוריות? אז אם תעצרו ותתבוננו על זה רגע, בטח תסכימו שעצם חוויית האיסור
לאכול או לא לאכול? זאת השאלה!
לאכול או לא לאכול? אולי רק קצת? אולי עוד פרוסה אחת דקה ? מכירים את הפטפוט הפנימי הזה? מדובר במקרים בהם החלק המודע שלכם רוצה להימנע, אבל תת המודע וההרגלים המזיקים עדיין מנהלים לכם את השגרה. ואז מתחיל המאבק עם הפטפוט הפנימי, שמביא להתשה. לאכול או לא לאכול? יש לי בשבילכם כלי נפלא שיסייע לכם
איך להפסיק לאכול בלילה ב-4 צעדים?
האכילה בלילה היא רק הרגל מזיק- היא פוגעת במערכת החיסון, מעמיסה על מערכת העיכול, מפריעה לשינה טובה ועמוקה ויוצרת בבוקר תחושת נפיחות וכבדות לא נעימה. אכילה לילית כמו כל הרגל הרסני, או התמכרות – "יושבת על רגש" הנה 4 צעדים שיסייעו לכם להפסיק לאכול בלילה!
לנשום דרך האף או דרך הפה?
זה אולי נראה דבר שולי, אך האמת היא שזה נושא מאוד משמעותי ורב השפעה על דברים שכנראה רובנו לא תיארנו לעצמנו. אז האם לנשום מהאף? מהפה? שני אלה? אולי רק נשיפה מהפה? או שאיפה מהאף? כאן לא ידובר על מצבים מיוחדים, כמו התקף חרדה, ריברסינג, עבודה פנימית, או ריצה למשל, אלא על רוב שעות היום
מה זה ב'סלאנג'- תשישות של האדרנל? ואיך מסייעים?
איפה בכלל זה נמצא? בלוטות האדרנל נמצאות מעל הכליות ולכן גם קוראים להן- בלוטות יותרת הכיליה, אי שם באזור הגב התחתון. הן בלוטות אנדוקריניות, כלומר יודעות לייצר הורמונים. מה תפקידן? כאשר אנחנו במתח, חששות, פחדים ובלחץ, המוח מאותת לגוף שצריך לעבוד להתנהל ב- MODE אחר. 'מוד' של הישרדות. הישרדות? נשמע רחוק? קיצוני? ממש לא… גם
הקשר שבין בלוטת התריס לבלוטה שסוחבת את ה'סטרס' שלנו על כתפיה… (בלוטת האדרנל)
כשבלוטת התריס נראית תקינה אבל כל התסמינים נמצאים… יש עוד משהו לדעת ולבדוק! בעיות בבלוטת התריס מאד נפוצות, פי-8 יותר בנשים, ועוד יותר לאחר לידה או סביב תקופת גיל המעבר והפסקת הווסת (menopause). למרות שיכולות למעשה להיווצר בכל גיל. תת פעילות בלוטת התריס מתבטאת במגוון רחב של סימפטומים הכוללים עייפות, התנהלות על 'אוטומט', תקיעות במשקל
למה זה קורה- עייפות, אכילה, ירידה במטבוליזם ופיצוי…?
מכירים את זה שאנו אוכלים כשאנו עייפים? שמחפשים מתוק כשיש ירידת אנרגיה והרבה משימות עוד לפנינו? ומה לגבי הרגע שאחרי… שעומס ירד מאתנו- הילדים נרדמו, נחתנו בבית אחרי יום עבודה עמוס…? ברור לנו שלא כל החשקים הללו מקורם ברעב אמתי! אצל חלקנו דפוסים שולטים, אצל אחרים אכילה רגשית מנהלת, אצל אחרים פשוט עייפות, לחץ, חוסר תכנון
מתחים ולחצים- איך זה באמת משפיע על הפוריות והפריון?
כולנו יודעים שמצבי מתח ולחץ מזיקים לבריאות, על אחת כמה וכמה כאשר הסטרס מתמשך והופך כרוני. האם זה ממש יכול לפגוע בפוריות ובפריון שלנו?, ומה אפשר לעשות עם זה? מצב לחץ או מתח נקודתי, למשך זמן קצר, כפי שישנו בטבע- למשל כאשר זברה בורחת מאריה טורף, חשוב לנו להישרדות, ולכן הגוף יצר מנגנון פיזיולוגי שנועד לסייע
ברפואה הטבעית
היבטים מעניינים בפיזיולוגיה של נשימה ועוד סיבות ליישם נשימה מודעת.
מעניין לדעת שחיים אירוביים, שמשתמשים בחמצן לנשימה, (כמו של בני האדם), תורמים לנו להתפתח גדולים ומורכבים יותר. לפני 4 ביליון שנים, היצורים הקדומים והקדמוניים שהופיעו על סלעים והיו קטנים יותר. במילים אחרות, זה כנראה לא מקרי, שאנו ניזונים מחמצן ומסלקים דו תחמוצת הפחמן ומעניין לגלות שזה לא תמיד היה כך בקרב היצורים שחיו על האדמה.
"נקודת המבט" של הזן שיאצו
"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". האומנם? המהות של השיאצו היא ליצור איזון, זרימה של אנרגיה, דם וחמצן, אך גם, לאחד בין אוסף "המרכיבים" של אדם. בבסיס השיטה עומדת הסתכלות דו כיוונית: צורת הגוף משפיעה על הנפש, אך גם לנפש יש השפעה על צורת הגוף. צורת הגוף היא ביטוי נוסף לתפקוד הגוף, זרימת האנרגיה
הטיפול בשיאצו- כיצד מסייע להתקדמות, לריפוי ולהתמודדויות שבדרך
מגע זו חוויה תומכת, מנחמת ומכילה שטבועה בזיכרון האבולוציוני שלנו ילדים שלא נגעו בהם או חיבקו אותם די הצורך לא יממשו את מלוא הפוטנציאל שלהם בעתיד. תינוקות מתפתחים בריאים ומסופקים בזכות מגע אנושי שמשרה בהם בטחון, ומאפשר להם להסתגל לעולם שבחוץ. זה נכון גם לגבי מבוגרים. בחברה שלנו יש בלבול רב בין מגע למיניות, ויש
ופעילות גופנית
היבטים מעניינים בפיזיולוגיה של נשימה ועוד סיבות ליישם נשימה מודעת.
מעניין לדעת שחיים אירוביים, שמשתמשים בחמצן לנשימה, (כמו של בני האדם), תורמים לנו להתפתח גדולים ומורכבים יותר. לפני 4 ביליון שנים, היצורים הקדומים והקדמוניים שהופיעו על סלעים והיו קטנים יותר. במילים אחרות, זה כנראה לא מקרי, שאנו ניזונים מחמצן ומסלקים דו תחמוצת הפחמן ומעניין לגלות שזה לא תמיד היה כך בקרב היצורים שחיו על האדמה.
3 כללים פשוטים להכניס פעילות גופנית קבועה לחיים!
כולם כבר יודעים שפעילות גופנית סדירה מכניסה זרימה, משפרת את תפקוד הלב והנשימה, מחזקת את השרירים ומסייעת לבריאות העצמות. לא כולם יודעים- שפעילות גופנית סדירה, יעילה כמו תרופה נוגדת דיכאון וחרדה. וכשסוג הפעילות מתאים לכם- אתם בעננים. עוד משהו שיגרום לכם לזוז , זה להזכיר לעצמכם שוב ושוב איך תרגישו מעולה בסיום. כמו עם אכילה
התועלות הבריאותיות של תנועה ופעילות גופנית- כל הסיבות להתחיל!
נפש בריאה בגוף בריא, כולם יודעים! האם תיארת לך עד כמה? הנה כמה דוגמאות להמחשה: (הפירוט המלא בהמשך) ידעת שביצוע פעילות גופנית אירובית (הליכה מהירה, ריצה, אירובי, שחיה וכיו"ב) קשורה עם העלאת רמות HDL ("הכולסטרול הטוב")? האם ידעת שלצורך כך מספיקות לך 15-20 דקות ביום של הגברת קצב הלב? ידעת שאם תחזק את השרירים שלך
נולדנו לנוע- תנועה ופעילות גופנית
תאר לך את תחושתך כאשר… גופך קליל, חזק וגמיש. לעומת זאת, תאר לך את התחושה כאשר הנך מרגיש כבד, חלש ועייף. פעילות גופנית אינה רק מחזקת את הגוף ומשפרת את הבריאות כפי שכולם יודעים, היא גם משפרת את מצב הרוח והתחושה. צריך רק למצוא את סוג הפעילות המועדף, להתחיל ולהתמיד. נולדנו לנוע באמת: בטבע, מים
לנשום דרך האף או דרך הפה?
זה אולי נראה דבר שולי, אך האמת היא שזה נושא מאוד משמעותי ורב השפעה על דברים שכנראה רובנו לא תיארנו לעצמנו. אז האם לנשום מהאף? מהפה? שני אלה? אולי רק נשיפה מהפה? או שאיפה מהאף? כאן לא ידובר על מצבים מיוחדים, כמו התקף חרדה, ריברסינג, עבודה פנימית, או ריצה למשל, אלא על רוב שעות היום
כמה סיבות טובות מאוד להפסיק לאכול בלילה…
רובם כבר יודעים, שאכילה לילית, או מאוחרת, אינה מומלצת. אך פרט לנושא של אגירת המזון והשמנה, יש עוד כמה סיבות טובות להימנע ככל האפשר מאכילה לילית, בטח על בסיס קבוע… כדי לענות על השאלה מה קורה עם פעולת העיכול בלילה, נענה ע"י שאלת שאלה- האם בלילה- בשינה מערכת העיכול ובפרט המעי אינם עובדים? בעצם
לישון טוב יותר
טיפים לשינה טובה יותר אירועי החיים, מתחים, לחצים, דברים שמעסיקים אותנו, משפיעים על יכולתנו להיכנס לרגיעה ולשינה טובה ועשויים לפגוע בכך. גם מחלות, חסרים תזונתיים וליקויים בתפקוד הגוף יכולים לפגוע לנו בשינה. פרט לאלה, יש גם הרגלים, דפוסים, מזונות וחומרים שפוגעים ביכולתנו להירדם בקלות, לישון עמוק ורצוף ולקום רעננים ואנרגטיים בבוקר. הנה כמה טיפים שכדאי
שינה לא טובה- מדוע זה קורה?
במרבית המקרים, אין לנו ערך של ממש לשינה, עד ש…. אנו מתקשים להירדם, או מתעוררים באמצע הלילה, חוזרים מאוחר וחסרים שעות שינה, או… כל דבר אחר, שמשבש לנו שינה רציפה ואיכותית, כזו שמאפשרת לנו לקום רעננים בבוקר. למעשה שינה טובה היא כזו שמאפשרת לנו להירדם בקלות, לישון רצוף ועמוק בלי הפרעות ולהתעורר בבוקר בקלות עם
לבריאות
לנשום דרך האף או דרך הפה?
זה אולי נראה דבר שולי, אך האמת היא שזה נושא מאוד משמעותי ורב השפעה על דברים שכנראה רובנו לא תיארנו לעצמנו. אז האם לנשום מהאף? מהפה? שני אלה? אולי רק נשיפה מהפה? או שאיפה מהאף? כאן לא ידובר על מצבים מיוחדים, כמו התקף חרדה, ריברסינג, עבודה פנימית, או ריצה למשל, אלא על רוב שעות היום
מה זה ב'סלאנג'- תשישות של האדרנל? ואיך מסייעים?
איפה בכלל זה נמצא? בלוטות האדרנל נמצאות מעל הכליות ולכן גם קוראים להן- בלוטות יותרת הכיליה, אי שם באזור הגב התחתון. הן בלוטות אנדוקריניות, כלומר יודעות לייצר הורמונים. מה תפקידן? כאשר אנחנו במתח, חששות, פחדים ובלחץ, המוח מאותת לגוף שצריך לעבוד להתנהל ב- MODE אחר. 'מוד' של הישרדות. הישרדות? נשמע רחוק? קיצוני? ממש לא… גם
אומגה 3- תכונה ולא ממש חומר- תועלות ויישומים
אומגה 3- מה זה? נתחיל מזה- שלא רבים יודעים, שאומגה 3 זה לא חומר, אלא מאפיין/ תכונה. מאפיין של מה? מאפיין שמעיד על מיקום הקשר הכפול בחומצת השומן. למה זה חשוב? בביולוגיה, כמו בביולוגיה- מאפייני החומר- קובעים את התכונות, המיקום ואת התפקיד. אז חומצות שומן עם מאפיין של אומגה 3, הן חומצות שומן בלתי רוויות
כשהחברים שבנו אינם מאוזנים- השלכות של דיסביוזה
דיסביוזה- חוסר איזון במיקרואורגניזמים? מה זה? המיקרואורגניזמים בגוף, זו האוכלוסייה הנראית תחת מיקרוסקופ ושוכנת במערכת העיכול שלנו ובגופנו. זו מתייחסת לחיידקים ידידותיים וכאלה שהם פתוגנים- מחוללי מחלות, וגם לאלה ש"יושבים בשקט" ורק מחכים להזדמנות- האופורטוניסטים. אלה האחרונים, יודעים להתרבות ולשגשג ולהפוך לפתוגנים כאשר הגוף חלש, בסטרס או בעת שמערכת החיסון שלנו ירודה. כבר ידוע לכל
על אנטי אוקסידנטים ושיתופי פעולה
העץ אינו צומח לבדו, הוא זקוק לאור השמים, לחומרי ההזנה מהאדמה, לאוויר ובקיצור לסביבה תומכת. ביקום אינסוף חיבורים. בכל נשימה אנחנו שואפים חמצן ופולטים פחמן דו חמצני, עם העצים והעשב שחולקים עמנו את אותה ביוספרה. המזון שאנו צורכים מגיע מתוך קצב החיים של הדבורים, הזחלים והשורשים. הגוף שלנו מחובר במחול משותף לאינסוף צמחים ובעלי חיים.
אנחנו יכולים בהחלט להשפיע על הביטוי הגנטי שלנו. זה לא פחות ממדהים.
בין אם אנחנו יודעים ובין אם לאו, כולנו גדלנו על ה- "Central dogma" , ב- 1956- זה היה רק רעיון, בעוד ב- 1968, זה כבר תועד בספרים- שהגנים שולטים בביולוגיה שלנו. מידע מהביולוגיה זורם מה- DNA אל ה- RNA וזה מקודד ליצירת חלבון, שהוא הביטוי. כל תא בגוף יודע לייצר כ- 150,000 סוגי חלבון שונים
נוספים
לנשום דרך האף או דרך הפה?
זה אולי נראה דבר שולי, אך האמת היא שזה נושא מאוד משמעותי ורב השפעה על דברים שכנראה רובנו לא תיארנו לעצמנו. אז האם לנשום מהאף? מהפה? שני אלה? אולי רק נשיפה מהפה? או שאיפה מהאף? כאן לא ידובר על מצבים מיוחדים, כמו התקף חרדה, ריברסינג, עבודה פנימית, או ריצה למשל, אלא על רוב שעות היום
מה זה ב'סלאנג'- תשישות של האדרנל? ואיך מסייעים?
איפה בכלל זה נמצא? בלוטות האדרנל נמצאות מעל הכליות ולכן גם קוראים להן- בלוטות יותרת הכיליה, אי שם באזור הגב התחתון. הן בלוטות אנדוקריניות, כלומר יודעות לייצר הורמונים. מה תפקידן? כאשר אנחנו במתח, חששות, פחדים ובלחץ, המוח מאותת לגוף שצריך לעבוד להתנהל ב- MODE אחר. 'מוד' של הישרדות. הישרדות? נשמע רחוק? קיצוני? ממש לא… גם
אומגה 3- תכונה ולא ממש חומר- תועלות ויישומים
אומגה 3- מה זה? נתחיל מזה- שלא רבים יודעים, שאומגה 3 זה לא חומר, אלא מאפיין/ תכונה. מאפיין של מה? מאפיין שמעיד על מיקום הקשר הכפול בחומצת השומן. למה זה חשוב? בביולוגיה, כמו בביולוגיה- מאפייני החומר- קובעים את התכונות, המיקום ואת התפקיד. אז חומצות שומן עם מאפיין של אומגה 3, הן חומצות שומן בלתי רוויות
כשהחברים שבנו אינם מאוזנים- השלכות של דיסביוזה
דיסביוזה- חוסר איזון במיקרואורגניזמים? מה זה? המיקרואורגניזמים בגוף, זו האוכלוסייה הנראית תחת מיקרוסקופ ושוכנת במערכת העיכול שלנו ובגופנו. זו מתייחסת לחיידקים ידידותיים וכאלה שהם פתוגנים- מחוללי מחלות, וגם לאלה ש"יושבים בשקט" ורק מחכים להזדמנות- האופורטוניסטים. אלה האחרונים, יודעים להתרבות ולשגשג ולהפוך לפתוגנים כאשר הגוף חלש, בסטרס או בעת שמערכת החיסון שלנו ירודה. כבר ידוע לכל
על אנטי אוקסידנטים ושיתופי פעולה
העץ אינו צומח לבדו, הוא זקוק לאור השמים, לחומרי ההזנה מהאדמה, לאוויר ובקיצור לסביבה תומכת. ביקום אינסוף חיבורים. בכל נשימה אנחנו שואפים חמצן ופולטים פחמן דו חמצני, עם העצים והעשב שחולקים עמנו את אותה ביוספרה. המזון שאנו צורכים מגיע מתוך קצב החיים של הדבורים, הזחלים והשורשים. הגוף שלנו מחובר במחול משותף לאינסוף צמחים ובעלי חיים.
אנחנו יכולים בהחלט להשפיע על הביטוי הגנטי שלנו. זה לא פחות ממדהים.
בין אם אנחנו יודעים ובין אם לאו, כולנו גדלנו על ה- "Central dogma" , ב- 1956- זה היה רק רעיון, בעוד ב- 1968, זה כבר תועד בספרים- שהגנים שולטים בביולוגיה שלנו. מידע מהביולוגיה זורם מה- DNA אל ה- RNA וזה מקודד ליצירת חלבון, שהוא הביטוי. כל תא בגוף יודע לייצר כ- 150,000 סוגי חלבון שונים
