רובם כבר יודעים, שאכילה לילית, או מאוחרת, אינה מומלצת. אך פרט לנושא של אגירת המזון והשמנה, יש עוד כמה סיבות טובות להימנע ככל האפשר מאכילה לילית, בטח על בסיס קבוע…
כדי לענות על השאלה מה קורה עם פעולת העיכול בלילה, נענה ע"י שאלת שאלה-
האם בלילה- בשינה מערכת העיכול ובפרט המעי אינם עובדים?
בעצם ברגע שאנחנו נרדמים, אין תנועה בצינור העיכול למשך הלילה, לאחר ההשכמה, פעילות המעיים לוקחת כמה דקות טובות, כמו מנוע שצריך להתחמם. למעשה, המעי הדק לא נועד לעבוד בלילה. מה שכן, אדם שאוכל בסמוך לשינה, המעיים שלו כן יעכלו את המזון – כי אין להם ברירה– אך המזון יעבור ריקבון גדול כאשר במעיים 37 מעלות.
זה לא נכון למצב בו אוכלים בלילה או בסמוך לשינה בפעם ב… או בתדירות נמוכה.
כאשר אוכלים בסמוך לשינה, המעיים אינם מקבלים את המנוחה שהם זקוקים לה ועם הזמן נוצר כמו "בלאי של המעיים"- התפקוד שלהם יורד. ממש בדומה למצב שאדם ישאיר את המנוע שלו דולק כל הלילה– אחרי כמה ימים המנוע יקרטע, ולא ינוע, המנוע צריך להתקרר בלילה, כך גם המעיים. (המנוע ממיר דלק לאנרגיה , כך גם המעיים).
עד כאן הסבר הרציונל, ומכאן מעט על-
נזקי האכילה הלילית
1. עצירות– ככל שמתבגרים השכיחות עולה. ולעניין זה, כאשר המעיים לא מקבלים מנוחה, תנועות המעי עוצרות ובנוסף, חלק גדול מהרעלים במקום להיות מופרשים החוצה, נספגים למחזור הדם.
2. בעיות ספיגה- ספיגת המזון מחלל המעיים לדם נפגעת. (ואז יש ספיגה לקויה של ויטמינים, מינרלים ומקורות חיוניים אחרים).
3. צרבות– הקיבה מפרישה חומצה לחלל הקיבה כל הזמן, בין אם יש אוכל לבין אם אין, כאשר אין מזון בקיבה, הכמות היא מינימלית, ולהבדיל, כאשר יש מזון בקיבה, הפרשת החומצה גדלה (ובפרט ככל שהארוחה עתירת חלבונים). להבדיל מהמצב ביום בו אנו ישובים או עומדים וכדי שהחומצה תגיע מהקיבה ללוע צריך לעלות 40 ס"מ, (חוק כלים שלובים), זה יהיה קשה יותר. כאשר הולכים לישון עם מזון בקיבה, ואנו נכנסים מהר למצב שכיבה, בקלות החומצה תעלה למעלה.
סיבה נוספת היא, שהסוגר שעליון של הושט (LES) נמצא במצב ברירת מחדל כאשר הוא מכווץ, אך בעת בליעה, הוא נפתח ונסגר חזרה כדי שהאוכל והנוזלים לא יעלו למעלה. אך השרירים הטבעתיים בלילה רפויים, הווה אומר שהסוגר נמצא במצב בו הוא פתוח חלקית. כלומר, אם נאכל לפני השינה, מעבר המזון יוכל להתרחש וגם זה עשוי להוביל בקלות לצרבת. (ולפגיעות נוספות. הצרבת הינה סימפטום שהוא כשלעצמו מעיד על בעיות נוספות ואף עלול ליצרן).
4. פגיעה בתפקוד מערכת החיסון- המערכת היחידה שבעת השינה מעלה הילוך, היא מערכת החיסון. (זו גם אחת הסיבות שכשחולים ישנים יותר). תאי NK תפקידם לסייר בכל הגוף ולחפש תאים מקוריים שעברו התמרה לתאים סרטניים ולחסל אותם. תאי ההרג הטבעיים- NK , פעילים בעיקר בזמן השינה. אך כאשר אוכלים בסמוך לשינה, 'מפילים' על הגוף שלו עוד משימה, ומפני שהגוף ייתן תמיד עדיפות לעיכול המזון, (כי אחרת הנזק המידי של רעילות יהיה גדול), פעילות ההגנה תהיה פחות יעילה. אם מדובר ב- "פעם ב.." לסיכוי לפספס תא סרטני, זה לא נורא, אך אם זה לילה אחרי לילה, תיווצר פגיעה במערכת החיסון. (ה NK למעשה מזריקים רעלן לתא פוטנציאל סרטני ובכך ממיתים אותו).
5. הפרעה לניקוי הרעלים התקין החשוב ביותר שמתקיים בלילה– באכילה לילית, הגוף ובפרט הכבד, משקיעים את עיקר האנרגיה בעיכול הרעלים של הסעודה ולא בנטרול רעלים של הגוף.
6. עליה במשקל– אכילה בלילה מביאה לאגירה- כל תהליכי העפירוק, העיכול והספיגה הרבה יותר איטיים.
7. עייפות– מזון לפני השינה מביא כאמור למצב בו המעיים ומערכות נוספות שאמרות לנוח, לעבוד, ואז השינה חלשה יותר.
כמה סוגיות נוספות וטיפים
ומה אם אוכלים משהו קטן לפני השינה?
דמיינו מסעדה שפתוחה כל יום מ- 8:00- 22:00. בסיום היום, מכינים את המסעדה לסגירה ולמחרת. ואז מגיע אדם ב- 21:55… ומבקש רק מיץ גזר והולך. הם בשביל אותו מיץ גזר, עבור אדם אחד, צריכים להוציא את הגזרים, לשטוף, להדליק את האורות ללכלך את המסחטה והכיור ולנקות הכול מחדש, והכל בשביל כוס מיץ גזר אחת. אז הנה התשובה, גם אם זה משהו קטן, כל המערכת מתגייסת.
- לקראת השינה הגוף עושה הכנה: הורמון המלטונין מופרש, כיס מרה נסגר ועוד. כדאי גם לנו להיכנס למצב מנוחה ולא לגרום למערכת העיכול שוב לעבוד כאילו זה אמצע היום.
- ההמלצה היא לסיים לאכול לפחות 3 שעות לפני השינה.
- 2-3 שעות לפני השינה, מומלץ ליהנות ממים, או מחליטת צמחים ללא סוכר.
- להבדיל מאכילה לפני שנת לילה, ניתן לאכול לפני שנת הצהרים- מפני שהיא קצרה, וגם מפני שאין בעיה אם תהייה חלשה יותר. יש אפילו יתרון במנוחה קלה לאחר ארוחת צהרים, השינה או המנוחה עוזרת לעיכול.
- אם ממש חייבים פעם ב…- אז מומלץ להימנע מארוחה עתירת חלבונים.
- עם קשר וגם בלי- כדאי לאכול כאשר אנו שמחים. זה בהחלט משפיע על העיכול. (לא קלישאה).
