מכירים את זה שאנו אוכלים כשאנו עייפים? שמחפשים מתוק כשיש ירידת אנרגיה והרבה משימות עוד לפנינו? ומה לגבי הרגע שאחרי… שעומס ירד מאתנו- הילדים נרדמו, נחתנו בבית אחרי יום עבודה עמוס…?
ברור לנו שלא כל החשקים הללו מקורם ברעב אמתי! אצל חלקנו דפוסים שולטים, אצל אחרים אכילה רגשית מנהלת, אצל אחרים פשוט עייפות, לחץ, חוסר תכנון נכון של זמן והתארגנות, או 'סתם' חוסר תשומת לב למה אנו מכנסים לפה.
אבל למה נחפש דווקא שוקולד, פחמימה פשוטה, או בצק במצבים אלה?
הזמן שלנו מוגבל, האנרגיה מוגבלת וגם המשאבים. מה לעשות, יצורים חיים נולדים מוגבלים בזמן, באנרגיה ובמשאבים, כשאנו מתעלמים מזה, כאוס עשוי להתחיל…
יש לנו צרכים מאד ברורים, אי אפשר לעשות בהם סדרי עדיפויות, אי אפשר להתעלם מהם או להחליף מענה על אחד ע"י אחר, זה לא יכול לעבוד. כל אחד מצרכים אלה עונה על דרישות גוף אחרות. הנה חלק מהם:
o אנו צריכים לישון ולנוח- כדי לחדש כוחות, לבנות עצמות חזקות ולשקם את השרירים, כדי להיפטר מרעלים וכדי לאפשר למשל לתאי החיסון מסוג תאי ההרג הטבעיים (NK) לסייר בגופנו בלילה ולזהות תאים גידולים. אלה רק כמה דוגמאות…
o אנחנו צריכים לנשום- כדי להכניס חמצן הדרוש לכל תאי גופנו, כדי לסלק מהרקמות פחמן דו- חמצני ולהיפטר מרעלים, וגם כדי להיות מסוגלים לקיים ראקציות ביוכימיות הדרושות לנו לחיים.
o אנחנו צריכים לשתות- כי גופנו מכיל לפחות 50% נוזלים, כדי לקיים פעילויות מטאבוליות שמתקיימות בסביבה נוזלית, כדי לאפשר לדם לזרום וכדי להרוות את גופנו בכ-2 ליטר נוזלים ליום הדרושים לשמירה על לחץ דם תקין, פינוי פסולת ועוד.
o אנחנו גם צריכים לאכול מרכיבים ספציפיים- כדי לספק לגופנו רכיבים שאינו יודע לייצר בעצמו ותלוי באספקה חיצונית דרך התזונה, כדי לאפשר חומרי גלם לתפקודים שונים ומורכבים המתרחשים בגופנו דקה אחר דקה. בחסרונם של רכיבים אלה, גופנו יתפקד בחסר מתמשך שיוביל לחולי, בעיה או לקות בתפקוד.
אז למה אוכלים כשעייפים?
אם חסרות לך שנות שינה, הגוף שלך מאותת לך שהוא עייף, אך כשאינך יכול לספק שינה ועליך לשרוד את היום בעייפות- תוך כדי פגישות, משרד, עם הילדים, הרבה פעמים תפצה באכילה. אם אתה בלחץ, דאגות, עומס מתמשך, וחסר לך חמצן, האיתות שיתקבל- עייפות, התנהלות על אוטומט, קושי נשימה במאמץ ועוד. וגם כאן, הפיצוי ע"י אכילה הוא זמין וקל ביותר.
גם כשאוכלים, שותים קפה, חוטפים מתוק- עוצרים, מרוכזים באכילה, זה מייצר CUT של המחשבות והתחושות לרגע אחד קטן. עבור אנשים מסוימים אכילה היא בריחה לרגע, התנתקות, רגע של עצירה לעצמי ועוד…
אבל למה מתוק? ולמה רגע אחרי?
במוח אין מערכת עיכול, הוא אינו יכול לפרק שומן וחלבון לפחמימות, המוח זקוק לאנרגיה זמינה כדי לתפקד, ולכן האיתות שתרגיש הוא צורך למשהו מתוק.
כשאנחנו בלחץ, מתח וחרדה, המערכת הסימפתטית היא הדומיננטית בגופנו, והיא יודעת להפריש הורמונים וחומרים מסוימים בלבד. זה תפקידה, לתפעל אותנו במצב של מתח, למשל ע"י הפרשת אדרנלין וקורטיזול שעוצרים לנו את הפריסטלטיקה, מייבשים את הפרשות הגוף (צואה, שתן, רוק וכיו"ב) ואף מקשים עלינו לבצע פעולות קוגניטיביות מורכבות.
במצב של מתח, לחץ הדם עולה, התפקוד החיסוני יורד ואפילו הפרשת האינסולין מעוכבת. המשמעות היא שסוכר אינו נכנס לתאים ואלה מרגישים רעב. לכן רגע לאחר שיש בפנים תחושה- ולו קלה ביותר, של הקלה או רגיעה, יתעורר החשק המתוק, חשק לשוקולד ולקפאין.
אלה רק כמה דוגמאות מתוך מערך שלם של תגובות פיזיולוגיות שהן תוצאה של סטרס ומעורבות המערכת הסימפתטית.
מה עושים עם זה?
מודעים לזה, מכירים את זה ומנהלים את זה- כשאנו עייפים, מזכירים לעצמנו שאולי הנטייה תהיה לחפש את הבצק או השוקולד בשלב של ירידת אנרגיה במהלך היום, כשזה בא, מכניסים משהו אחר- מזין, שבאמת יכול לסייע לגוף להתמודד ולא מזון שפוגע ומקשה על הגוף עוד יותר.
מקשיבים לגוף ולצרכיו ומפסיקים להתעלם מאיתותים– כשאתם עייפים, נסו לקצר את היום, לספק שינה מוקדמת יותר, להיעזר, לישון למחרת טוב יותר. כשאתם בלחץ ועומס, הגבילו את משך הזמן שלו, או פנו בתוכו זמן לפעילות גופנית מתונה שתסייע לכם לפרק את הורמוני המתח שמצטברים. הסתייעו בטיפול לגוף ולנפש שעושה לכם טוב ומרגיע!
מתארגנים ומתכננים סדר יום תזונתי– אם אין לכם הרגל של סדר עם התזונה הגיע הזמן לייצר סדר יום שתואם את הצרכים והמצב שלכם, לוודא שהנכם מספקים לגופכם את כל חומרי הגלם החיוניים לו לתפקוד, אלה גם ישפיעו על המצב הנפשי, בסוף גם זה מתווך ע"י מולקולות ביוכימיות קטנטנות בגופכם.
דואגים שיהיה מזון מזין בבית– אם הארונות יהיו מלאים בשטויות, מתוקים, ולא תמלאו את הבית גם בירקות, פירות, מקורות חלבון ומזון ראשוני ואיכותי, זה מה שתאכלו. אם בבית יהיו מגוון ירקות, פירות ומקורות שיספקו לגופכם את מה שהוא באמת צריך, תוכלו לשנות את המצב, למנוע מחלות ולהרגיש טוב! אין סיבה להתפשר על 'לסחוב את הימים'.
עושים ספורט וקצת זזים– נסו למצוא לכם פעילות שאם אוהבים, שקרובה לביתכם ותגרום לכם להתמיד בה. גם אם הצעד הראשון מאתגר, נסו להיתרם ולזכור את תחושתכם לאחר שהגוף בתנועה, הזרימה בגוף טובה ויש אצלכם התרוממות רוח נפלאה. התעלו על המחשבות של הוויתור והזכירו לעצמכם שזה זמן איכות וזמן לבריאות עבורכם! כמות המחקרים על תרומת פעילות גופנית שאינה בעצימות מאד גבוהה, רק עולה. היום תזונה בריאה ואורח חיים פעיל מהווים קו ראשון לטיפול במחלות לב וכלי דם, דכאון התחלתי ומגוון מצוקות בריאותיות אחרות, ככל שתקדימו להתחיל- רק תרוויחו!
פונים לתרגל טכניקות הרגעות, פונים לטיפול גוף- נפש, מפנים מקום לנשמה– מוצאים מסגרת, מטפל, שנכון לכם, דואגים למלא מצברים, לפרוק מצבורים ולהזין בחמצן.
תבדקו את זה, תתנסו, ונפגש עם רעיונות וכלים נוספים בפעם הבאה…