אתגרי חיים והתפתחות אישית

אכילה בבסיסה היא צורך קיומי.  בתחילת חיינו, ההזנה מייצגת לא רק את סיפוק הצרכים הפיזיולוגיים, אלא גם הזנה וסיפוק של הצרכים הרגשיים. מהרגע בו פעוטות יכולים לאכול בכוחות עצמם, הוריהם אחראים על בחירת המזונות וההכוונה התזונתית, הן ברמה הטכנית יותר של בחירת המזונות, והן ברמה העמוקה יותר שנוגעת להרגלים, אך למעשה, החל מרגע זה, יש לכל אדם יכולת לשלוט כמעט בלעדית על האכילה שלו..

אכילה זו אחת הפעולות שהיא בניהול ובשליטה הבלעדית (כמעט) של האדם. לא ניתן להכריח לאכול באמת ולא ניתן להוציא את המזון מגרונו של אדם. זו אחת הסיבות שלדפוסי האכילה ולהרגלים מילדות יש השפעה מהותית על כל  אחד ואחת. יתרה מזאת, לא רק הרגלים עליהם גדלנו, אמרות ששמענו, בעניין זה, הדוגמה שקיבלנו מהורינו ומסביבתנו הקרובה, מהווים מסרים חזקים ביותר, לעיתים יותר מכל מה שנאמר לנו. 

מידי בוקר מתעוררים לא מעט אנשים בעולם, בעבר יותר נשים, כיום לא רק, בעבר בגילאים בוגרים יותר, כיום כבר מגיל ילדות, שעסוקים בשאלות כמו- "האם יהיה לי יום גרוע  היום, או יום טוב?", "האם אשלוט בעצמי ואצליח לרסן את ההרגלים הפוגעניים, או שאלה ישלטו בי?", ושאלות דומות הקשורות במערכת יחסים של שליטה, כוח ומאבק אל מול התזונה והאכילה.

התעסקות היתר עם אכילה ותזונה, מתחילה ברמה המחשבתית, הרגשית והנפשית והאנרגטית. זה מייצר עיסוק כפייתי ואובססיבי שלעיתים אפילו נחווה כבלתי נשלט. 

למרות שהקונפליקטים החיצוניים מתבטאים בהתעסקות יתר עם האכילה או אכילה רגשית, הם כמובן מבטאים קונפליקטים ואתגרים עמוקים יותר הקשורים לחוויה של האדם בעולם, למקום של אדם בסביבתו וקבלתו על- ידי הקרובים לו כפי שהוא, לשאלות של דימוי גוף, אהבה עצמית ועוד. ולכן התהליך והמענה בקליניקה מאוד אישי וספציפי ובהתאמה.