כשהחברים שבנו אינם מאוזנים- השלכות של דיסביוזה

דיסביוזה- חוסר איזון במיקרואורגניזמים? מה זה?

המיקרואורגניזמים בגוף, זו האוכלוסייה הנראית תחת מיקרוסקופ ושוכנת במערכת העיכול שלנו ובגופנו. זו מתייחסת לחיידקים ידידותיים וכאלה שהם פתוגנים- מחוללי מחלות, וגם לאלה ש"יושבים בשקט" ורק מחכים להזדמנות- האופורטוניסטים. אלה האחרונים, יודעים להתרבות ולשגשג ולהפוך לפתוגנים כאשר הגוף חלש, בסטרס או בעת שמערכת החיסון שלנו ירודה.

כבר ידוע לכל שאוכלוסיית מעיים ידידותית, חשובה לבריאות שלנו. וליתר דיוק, אוכלוסייה ידידותית חשובה לבריאות הריריות שלנו בקיבה, במעיים, בדרכי השתן, באף ובסינוסים ובאיברים נוספים. אם כך, חוסר איזון במיקרואורגניזמים, הווה אומר שיש השתלטות של הטובים על הרעים, או שעצם נוכחותם הרבה, למשל עקב חולשת הגוף והירידה בתפקודו האיתן, מייצרת הזדמנות להפרת האיזון ולשיבושים.

כמה מילים על האבחון…

שגשוג יתר של קנדידה, פרזיטים, חיידק ההליקובקטר פיילורי ואורגניזמים נוספים, לרוב, לא ניתן לאתר בשלבים ראשונים בדרכים המקובלות. לעיתים כאשר יש נוכחות מובהקת של הפתוגן, ניתן לראות בבדיקות דם, צואה, תבחין נשיפה. למרות זאת, ישנם מצבים לא מעטים בהם התשובה יוצאת שלילית בטעות, (False negative). זה קורה מכל מיני סיבות, כמו בדיקת זנים מסוימים ולא אחרים, רגישות המכשור, ריבוי זנים ועוד.

למרות האתגר שבבדיקות, במרבית המצבים, האדם מרגיש שמשהו אינו כשורה, לרב מעיד על סימפטומים קטנים כביכול, שבאים ליידי ביטוי בינו לבינו. סימפטומים כמו תשוקה בלתי נשלטת לפחמימות ומתוקים, דביקות הצואה, רגישות גבוהה לריחות, מעידים על אפשרות של נוכחות קנדידה, גם סינוסיטיס כרוני. שגשוג פרזיטים יביא לגרד בפי הטבעת, בשעות מאוחרות למשל, מצב של תחושה שמשהו תקוע בגרון, כחכוך וליחה יאותתו על הליקובקטר ש"הרים ראש". כמובן שאלה רק דוגמאות בודדות אחדות.

מהן ההשלכות האפשריות של חוסר איזון בפלורה? 

• חסר בוויטמין B12
• "קצר" בתקשורת/ בסיגנלים שנוצרים ע"י אנזימי העיכול- שמסייעים בפירוק המזון ועיכולו. (עקב רעלנים שהפתוגנים מפרישים) . כאשר אנזימי העיכול לא מתפקדים כיאות, פירוק המזון אינו תקין , מה שמביא לבעיות ספיגה.
• חסר חלבון (עקב ספיגה לקויה/ תת ספיגה).
• תסיסה וריקבון במערכת העיכול ולעיתים שגשוג של פתוגנים נוספים– כמו אי- קולי ואחרים שינצלו את המצב.
• המרה של חומצות שומן חיוניות לשמנים מזיקים. (פתוגנים גורמים לחמצון חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה3 ואומגה 6. כאשר אלה מתחמצנות, שוקעות בדפנות כלי הדם ומעודדות התפתחות טרשת עורקים והמצבים הנלווים- כמו יתר לחץ דם. בנוסף, חומצות שומן מחומצנות רעילות לגוף והוא עתה יהיה עסוק גם בלנסות להפטר מהן.
• הגברת הפוטנציאל לזיהומים במעיים.
• עידוד התפתחות של מחלות מעיים דלקתיות (בעקבות מרכיבים במעטפת החיצונית של החיידקים שמתפרקים ועוברים לזרם הדם).
• עידוד מצבי אלרגיה, רגישויות יתר ומצבים אוטואימוניים. (חיידק הקלבסיילה למשל, כאשר משגשג ביתר והופך פתוגן, יודע לייצר היסטמין- מתווך הדלקת המוכר, 50-70 אחוזים מחולי MS, זוהו עם זיהום במערכת העיכול, ב- 80-98 אחוזים מילדים אוטיסטים נמצאו עם אוכלוסיות גבוהות של חיידקים ושמרים- הנתונים במערכת ).
• קושי בפירוק של מלחי מרה מה שעלול לייצור מוגבר של אבנים בכיס מרה וקושי בפירוק שומן. (מה שאומר שזו גם אחת הסיבות לשומנים גבוהים בדם, קושי בתפקוד הכבד ועוד).
• בעיה בפירוק של אסטרוגן (עקב אנזים שמעודד הפרשה של מרכיב שמפנה אסטרוגן- מה שעלול להביא לחוסר איזון הורמונלי עקב דומיננטיות של אסטרוגן והבעיות הנלוות– שחלות פוליציסטיות, אי פריון, מיומות ועוד).
• יצירת סביבה משגשגת להתפתחות גידולים.
• מצבי חוסר איזון והפרעות ואוטואימוניות במערכת התריס.
• שיבושים והפרעות במצב הרוח. (עקב רעלנים שמופרשים בעת התרבות הפתוגנים, עקב השפעה על ייצור מוליכים עצביים שנעשית במידות גבוהות במעיים וגם עקב "פריצה" של מחסום דם- מוח ומעבר רעלנים).

מדוע כל הרשימה הזאת?

אפשר היה להסתפק בכך שחשוב לשמור על פלורת מעיים תקינה…

הרשימה הזו, היא הסבר חלקי ועל 'קצה המזלג' והיא נועדה כדי לסייע לנו להבין שהגוף זו מערכת אחת שלמה– דבר משפיע על דבר. 70% מהגורמים החיסוניים נמצאים במערכת העיכול, גם 90% מהסרוטונין שפועל בעיקר במוח, 20% מההמרה של הורמוני התריס לצורה הפעילה, מתקיימת ע"י חיידקי המעיים הטובים ויש עוד כל כך הרבה הקשרים והשפעות. עניין משמעותי נוסף- חשוב להבין את המשמעות של "הצטברות"- לא ביום אחד הגוף יוצא מאיזון, אך לאורך זמן יש לגמרי אפקט מצטבר- גם אם זה אינו נראה.

גודלו של אפיתל המעי, עומד כמעט על 200 מ"ר, חשבו כמה אינטראקציות מתחוללות על השטח הזה.

הכול קשור ובעל משמעות- גם אם איננו יודעים את הנתח המדויק, או התרומה של כל מרכיב. המזון שעל הצלחת חשוב, ההיגיינה חשובה, גם השינה, וגם תנועה ונשימה שמסייעות להפטר מרעלים, גם ההזנה שעל הצלחת וגם זו שמחוץ לצלחת- כל אלה בעלי השפעה מהותית על הבריאות ועל חוויית החיים שלנו.

מה עושים עם זה?

ראשית- מודעים ! שמים לב! מבינים שלמערכת העיכול תפקידים פונקציונליים רבים שלא קשורים רק לעיכול אלא לכלל הגוף.

שנית- ערים ליציאות, מרקם, תדירות, ריח חריג, האם הצואה מפורקת, צפה, דביקה, נוזלית, קשה ויבשה. על הצואה להיות במרקם גושי אחיד, לא רך מידי ולא יבש- קשה מידי.

שלישית- שמים לב להשפעה של ארוחות ומזונות עלינו- לא רק על הבטן, אלא גם על התחושה- חוסר שקט, ריכוז, רגיעה, קלילות. שמים לב למרווחים בין ארוחות, האם דחיית הארוחה מעט מייצרת מנוחה לגוף, או להיפך- רעב מוגבר, בוחנים את התמונה על פני היום למשך כמה ימים.

רביעית- משתדלים לא לאכול מאוחר בערב. יתרה מכך, להקדים את שעת הארוחה, מקל על הגוף ומסייע לו לנטרל רעלים ולייצר שינה טובה יותר.

חמישית- המצב המנטלי- רגשי- נפשי- שלנו בהחלט קובע- הורמוני סטרס, מתווכי דלקת, מוליכים עצביים, משפיעים על מערכת העיכול בצורה ישירה. ניהול רגשי, טכניקות מדיטציה, נשימות והרפיה- הן המפתח! לומדים לנשום לסיטואציות מורכבות, לבחור להכניס לתודעה את מה שמזין אותנו ולא את אשר מרעיל.

שישית- אם סובלים מחוסר נוחות שלא משתפרת על פני תקופה, עוזרים לגוף לחזור לאיזון. לעיתים המענה המספיק הוא תזונתי עם פרוביוטיקה מתאימה, לעיתים זה לא מספיק וצריך לתקופה לשקם את רירית מערכת העיכול, לפרק מרכיבים במעטפת החיידקים כדי להחליש כוחם, לפנות מיקוטוקסינים- רעלים קטנים שחדרו לזרם הדם, (מצב שיכול להתמשך אף על פי שהחיידקים הטובים חזרו לדומיננטיות, או שכבר אין סימנים לפתוגנים.) ועוד. בכל המקרים, כדאי לדעת, שהאופורטוניסטים, רובם ניזונים גם מסוכר, פרוקטוז ופחמימות פשוטות.

החשוב הוא- לתת מענה נכון ומתאים ולנסות להוריד/ להפחית גורמים שמעודדים את הדיסביוזה- חוסר האיזון (כמו תרופות מסוימות, מזונות מסויימים שמהווים מזון למיקרואורגניזמים, רעלים, אלכוהול ועוד) . (למשל חיידק הקלבסיילה "אוהב" את המצע לגידול החיידקים, אז במקרה הזו, לא נכון ליטול פרוביוטיקה עם המצע, לחיידק ההליקובקטר פילורי- יש כמה זנים שיכולים להתיישב לא רק במערכת העיכול העליונה, אלא להשפיע על איברים שונים- כבד, לבלב, מעי, לב ועוד).

ובמקביל- גם פועלים כדי לשקם.

כמו כאשר עוסקים בבניין והבניין עצמו- כל אבן שהנחנו, גם כשלעצמה תורמת לבניין וגם מסייעת להנחת האבן הבאה. בנוסף, חיים בבניין, נוכחים בו- מרגישים את הגוף, איתותיו, בוחרים נכון וטוב עבורו- עבורנו – זה כלי הרכב שלנו.

לבריאות!