זה אולי נראה דבר שולי, אך האמת היא שזה נושא מאוד משמעותי ורב השפעה על דברים שכנראה רובנו לא תיארנו לעצמנו.
אז האם לנשום מהאף? מהפה? שני אלה? אולי רק נשיפה מהפה? או שאיפה מהאף?
כאן לא ידובר על מצבים מיוחדים, כמו התקף חרדה, ריברסינג, עבודה פנימית, או ריצה למשל, אלא על רוב שעות היום בעשייה רגועה ובכלל…
הנה ארבעה פרמטרים הקשורים לנשימה: דרך איזה צינור נכנס האוויר, לאיזה חלל/ים הוא נכנס? האם יש עצירות בדרך? מה משך הנשימה?
כאן נתייחס לנושא הראשון- דרך איזה "צינור" האוויר נכנס… והאפשרויות שלנו הן שתיים, דרך הפה, או דרך האף.
נשימה דרך הפה-
מאפשרת כניסה של כמות אוויר גדולה, ללא סינון. מאפשרת שחרור של חוויות אינטנסיביות. (תחשבו על התייפחות, כאב, טראומה, מצב מצוקה), או על מצב בו הגוף זקוק לכות אוויר גדולה בזמן נתון, כמו בריצה.
נשימה דרך האף-
מאפשרת ברגע נתון כניסה של כמות קטנה יותר של אוויר, האוויר שנכנס עובר סינון, מחבר את המצח (העין השלישית) והראיה. נשימה מדיטטיבית של עיבוד והרפיה.
יש כמובן גם שילובים, כמו, שאיפה מהאף ונשיפה מהפה וההפך, נשימה דרך נחיר אחד וכדומה.
ומי שרוצה להבין מעט מעבר… פיזיולוגיה בג'ינס
נשימה מהפה
- מיבשת את הפה, הלשון והחניכיים, דבר שלאורך זמן עשוי להביא לחומציות יתר בפה ולעודד ריקבון.
הלחות חיונית לבריאות הפה (זו גם הסיבה שכאשר ישנים בלילה עם פה פתוח, נוצר ריח רע). - נשימה בלילה מהפה מגבירה נחירות וסתימה בתעלות הנחיריים. (אלא אם מדובר בסיבה אנטומית/ בעיה אחרת).
- נשימה בשינה דרך הפה, עשויה להיות סמן לשינה לא איכותית ולמצבים נוספים, מפני שהגוף מתאמץ להכניס חמצן נקי (שכאשר נכנס דרך הפה, אינו עובר סינון). מצב כזה עלול להיות סימן אזהרה לסוכרת (או קדם), בעיות לב ואף לדום לב.
- נשימה דרך הפה, היא הרבה פעמים אינדיקציה לנשימה שטחית ולא עמוקה שמגיעה לנאדיות הריאה התחתונות. כמו במצב של בריחה, מתח וסטרס. בנוסף דרך הפה קשה לייצר באופן טבעי נשימות עמוקות. לכן אף עלולה להיווצר היפר וונטילציה חלקית כמו במצב של חרדה או איום.
- במצבי קצה, נשימה דרך הפה מביאה לפגיעה בצורת הפה, השפתיים ואף ביישור השיניים. זאת מפני שחל שינוי במקום הלשון בחלל הפה ואז שריר הלשון נמצא במאמץ כדי שהאוויר ייכנס. ואלה משפיעים על שינוי המבנה.
נשימה יומיומית דרך חלל הפה, היא אחד הגורמים למחלות חניכיים, להשמנה, יותר מצריכת סוכר, מתכון לבעיות שינה, נחירה ויקיצות באמצע הלילה.
נשימה מהאף
♦ מאפשרת נשימה עמוקה גם לנאדיות הריאה התחתונות ומשם פיזור מיטבי לכלל הגוף. (וזה בתורו תומך בהבראה ותפקוד תקין של התאים והרקמות).
♦ מביאה להפעלת פילטרים פנימיים בתוך האף ולכן נוצר סינון וניקוי האוויר מבקטריות, אבק, אלרגנים ועוד. והשערות בנחיריים, מהוות חסם ראשוני נגד חיידקים.
♦ נשימה מהאף מאפשרת שמירה על לחות קבועה בתעלות האף וזה מאפשר לאנזימים באף למנוע כניסה של מזהמים.
♦ נשימה מהאף מאפשרת כניסה מווסתת של אוויר בהתאם למצב/ לפעילות בהם אנו נמצאים. ניווט כמות האוויר הדרושה מתאפשרת ביעילות דרך האף.
♦ נשימה מהאף מאפשרת שחרור של חומר שנקרא NO וזה אחד היתרונות הגדולים! הסינוסים משחררים ניטריק אוקסיד- מולקולה שמשחקת תפקיד חשוב בהגברת סירקולציה ושליחת חמצן לרקמות. (גם ויאגרה עובדת על שחרור NO לזרם הדם, שפותח את העורקים, בין השאר באברי המין). וזו אחת הסיבות שאנחנו סופגים 18 אחוז יותר חמצן בנשימה מהאף. חמצן מפיק פי 16 יותר אנרגיה מפחמן דו חמצני. חיים אירוביים משתמשים בזה כדי להתפתח- EVOLVE- גדולים ומורכבים יותר.
נסו כמה שיותר פעמים על פני היום, רק להיות מודעים לצינור דרכו נכנס האוויר,
