העץ אינו צומח לבדו, הוא זקוק לאור השמים, לחומרי ההזנה מהאדמה, לאוויר ובקיצור לסביבה תומכת.
ביקום אינסוף חיבורים.
בכל נשימה אנחנו שואפים חמצן ופולטים פחמן דו חמצני, עם העצים והעשב שחולקים עמנו את אותה ביוספרה. המזון שאנו צורכים מגיע מתוך קצב החיים של הדבורים, הזחלים והשורשים. הגוף שלנו מחובר במחול משותף לאינסוף צמחים ובעלי חיים. הביולוג תומס לואיס מסביר ש"הכוח המניע בטבע, על הכוכב המסוים הזה, עם הביוספרה המסוימת שלו, זה שיתוף פעולה." ויתרה מזאת, "… הכוח המשמעותי ביותר בקביעת אירועי האבולוציה החשובים ביותר, הוא הסימביוזה, שזה שיתוף פעולה ברמה הקיצונית ביותר".
למעשה, הכול סביב תלות הדדית. אימא תרזה אמרה ש"הבעיה היא שאנחנו משרטטים מעגל משפחה קטן מידי"…
משפחת נוגדי החמצון
אפילו בימנו, נהוג לחשוב שאנטי אוקסידנטים- נוגדי חמצון פועלים בגופנו בנפרד, אך זה ממש לא כך. בטבע, ההדדיות באה לידי ביטוי במיטבה.
דוגמה פשוטה- פרות וגרגירי יער ידועים בתכולה נאותה של ויטמין C, אך יש בהם גם נוגדי חמצון שנקראים ביופלבנואידים, המצויים בפיגמנט, (=צבען), האדום – סגול- כחול. לשני מרכיבים אלה יחד, פעילות משלימה ואפקט של סינרגיה. למשל, בשמירה על תקינות ושלמות של רקמות חיבור ודפנות כלי הדם. זו רק דוגמה אחת ויש עוד הרבה לחוכמה שבטבע.
ומה לנוגדי חמצון ולזה?
נוגדי חמצון ורדיקלים חופשיים- הסבר פשוט אחת ולתמיד
נוגדי חמצון הם משפחה של ויטמינים, מינרלים, מולקולות ותרכובות מיוחדות, (שחלקם מיוצרים ע"י הגוף וחלקם רכיבים הנמצאים במזונות שונים), הפועלים יחד בגוף ובין השאר מגנים עלינו מפני הנזק שגורמים לנו הרדיקלים החופשיים, שפוגעים בתאים וברקמות הבריאים שלנו.
רדיקלים חופשיים מיוצרים בגוף כחלק מתהליך תקין של ייצור האנרגיה, חומרים בסביבה הפנימית- תוצרי דלקת למשל וחומרים בסביבה החיצונית- דוגמת חומרים כימיים, קרינה ועשן- גורמים לייצור של רדיקלים חופשיים. אלה שחקנים מרכזיים בהתפתחות מחלות העידן המודרני, מחלות לב, פרקינסון, אלצהיימר, קטרקט, סוכרת, סרטן, דלקות מפרקים ומחלות רבות נוספות שכפי שבוודאי שמתם לב קשורות רבות עם תהליכי הזדקנות. למעשה הם קשורים גם בתהליך ההזדקנות עצמו.
איך זה עובד?
ישנם מאות סוגים של נוגדי חמצון הנמצאים בכוננות מתמדת. כאשר נוגד חמצון "פוגש" רדיקל חופשי, הוא מקיף אותו ומצרף אותו למבנה המולקולארי שלו. כתוצאה מכך, נוגד החמצון הופך לרדיקל חופשי, אבל חלש יחסית וכעת הוא זקוק לנוגד חמצון אחר שיחזר אותו ויביאו שוב למצב של נוגד חמצון.
רשת נוגדי חמצון מוכרים
הנה דוגמה חשובה, המתמצתת את ההדדיות שבפעולה המרושתת של כמה נוגדי חמצון מוכרים: ויטמין C, ויטמין E, גלוטתיון, חומצה אלפא ליפואית וקו- אנזים Q-10, (שדרך אגב בזכות זה האחרון, הרעיון לכתיבה בנושא זה, שכן ההמלצות לצריכתו נפוצות גם ע"י רופאים).
הכרות קצרה: הוויטמינים C ו- E אינם מיוצרים בגוף ולכן יש לקבלם מהתזונה או ממקורות אחרים והיתר מיוצרים אמנם בגופנו, אך עם ההתקדמות בגיל, רמתם יורדת.
כך עובדת הרשת…
כאשר ויטמין E מנטרל רדיקל חופשי- הוא בעצמו הופל לרדיקל חופשי מוחלש, אבל ניתן למחזור. ואז מגיע ויטמין C, או קו אנזים קיו- 10, תורמים אלקטרונים לוויטמין E ומחזירים אותו למצב של נוגד חמצון. תהליך זהה מתרחש כאשר ויטמין C או גלוטתיון מנטרלים רדיקלים חופשיים- הופכים בעצמם לרדיקלים חופשיים מוחלשים ויכולים לחזור למצבם כנוגדי חמצון באמצעות קבלת אלקטרונים מחומצה אלפא ליפואית או ויטמין C.
אז אם כך אנו רואים- שתפקיד הרשת, המשפחה הוא לשמור על הפרטים בה. שיתוף פעולה מהחיים!
כאשר נוגד חמצון מציל את חברו, מגיע אחר לסייע וכך יש הדדיות מתרחשת בגוף אינספור פעמים ובמהירות מסחררת. ישנן הערכות שמספר הפגיעות החמצוניות ב- DNA מידי יום, בכל תא, הוא כ- 10,000. תחשבו על המשמעות של סדר גודל של 50 טריליון תאים בגוף שעוברים תהליכי חמצון- חיזור מידי יום! מדובר על היקף עצום של סינרגיה ושיתופי פעולה בכל יום.
אז למה צריך כל כך הרבה נוגדי חמצון?
פשוט, לכל נוגד חמצון, חומר, תרכובת, מולקולה יש את ה"נישה" שלו.
למשל, קרום התא עשוי בעיקר שומנים, פנים התא מלא במים. ויטמין E וקו אנזים קיו- 10 מסיסים בשומן ולכן הם מגנים בעיקר על החלק של קרום התא. אך, נוגדי החמצון מסיסי מים כמו ויטמין C וגלותטיון נגישים לחלקים המימיים ולדם. חומצה אלפא ליפואית המיוחדת יודעת לתפקד ולפעול בשני האזורים הללו ולכן יכולה גם למחזר נוגדי חמצון מסיסי מים וגם מסיסי שומן.
אודות הסגולות והתועלות של כל אחד מאלה, בנפרד, היום המסר- הדדיות ושיתופי פעולה.
כל דבר שנכנס למערכת מבחוץ כתוספת, יכול לגרוע מהשאר רק ע"י הפרה של האיזון. שיווי משקל דינאמי, איזון מתמיד וסינכרון- על אלה הביולוגיה שלנו מושתת.
עקרון 23 בפסיכולוגיה הבודהיסטית- אין הפרדה בין פנים וחוץ, אני ואחר. כשאנחנו מטפלים בעצמנו, אנו מטפלים בעולם. כשאנו דואגים לעולם, אנו דואגים לעצמנו.
ותוספת שלי- דרך האמצע נמצאת בין כל הניגודים. איזה כיף שיש כ"כ הרבה אמצע (-: