"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". האומנם?
המהות של השיאצו היא ליצור איזון, זרימה של אנרגיה, דם וחמצן, אך גם, לאחד בין אוסף "המרכיבים" של אדם. בבסיס השיטה עומדת הסתכלות דו כיוונית: צורת הגוף משפיעה על הנפש, אך גם לנפש יש השפעה על צורת הגוף. צורת הגוף היא ביטוי נוסף לתפקוד הגוף, זרימת האנרגיה בו ולמצבו, ואלה משפיעים ומושפעים גם מהנפש.
"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", מבטא רק את חצי 'התמונה'
הפתגם המפורסם: "אל תסתכל על הקנקן אלא במה שיש בו" , מנחה להתבונן רק פנימה לתוך נפש האדם, דפוסי החשיבה שלו, רגשותיו וחווית האדם את עצמו, בהנחה שאלה משפיעים על תפקוד הגוף ומפסלים את צורתו. בשיאצו, גם חצי התמונה השני, שאינו מבוטא בפתגם, חשוב. דהיינו, גם הגוף (הקנקן), חלוקת האנרגיה שבו, אזורים "ריקים" לעומת "מלאים", היציבה, דפוסי הנשימה, חוזק הגוף הפיזי וגמישותו, משפיעים רבות על המצב הנפשי.
בואו נסביר איך זה עובד דרך כמה דוגמאות פשוטות
אדם שהולך ומתנהל יום אחר יום, כאשר הוא כפוף ובית החזה שלו סגור וסוגר על נשימתו וחזהו, סביר שיהיה לו קשה יותר לנשום. קשיי הנשימה שלו, לא יאפשרו לחמצן להגיע לאברי גופו באופן אופטימלי, יגרמו לו להתעייף מהר יותר ואפשרי בהחלט שאדם זה יחווה תחושת מועקה ואף לחץ.
האם המבנה הכפוף והסגור של אותו אדם, בין אם נגרם מחולשה באזור הריאות, כמו במצב של אסטמה, לבין אם נגרם מהרגל של יציבה שפופה, מהווה גורם לסטרס וללחץ בחייו? או, אולי, זו תחושות של מועקה, הסתגרות, ומופנמות המלוות אותו , משפיעות על קושי ביכולת שלו לתקשר עם העולם שבחוץ, וזה הגורם שהביאו לסגירות בית החזה, למנח גבו הכפוף ולהליכתו הסגורה והשפופה?
מה השיאצו מציע?
מה שחשוב באבחון ובמפגש עם המטופל- זה להכיר במצב, להבין את התנאים שנוצרו והתקבעו עם הזמן ויצרו את המצוקה אצלו.
מה שחשוב בטיפול- זה לסייע למטופל לשנות את המצב ולהביא לכך שהמבנה והתפקוד של הגוף והנפש משרתים זה את זה ולכן הטיפול יהיה דו- כיווני, גם דרך הגוף, המבנה, היציבה, עבודה על מרידיאנים וזרימת האנרגיה בגוף, וגם דרך הנפש- מודעות, הבנה, בחירות אחרות. כאשר התהליך הוא משולב ומסייע לאדם משני ההיבטים, החוויה שנוצרת היא שלמה, דפוסים, התנהגויות והרגלים שאינם תורמים לו עוד יוחלפו באחרים.
איך נוצר חולי ומה מטרת הטיפול בשיאצו?
בטיפול שיאצו ננסה להביא לריפוי המטופל על- ידי כוחות הריפוי הטבעיים שבו, דרך איזון ליקויים בתפקוד שלו. כאשר תפקודים פנימיים יוצאים מאיזון, הם יוצרים תחלואות שונות, אתגרים ובעיות בריאותיות. ככל שחלה התקבעות של דפוסים אצל מטופל ואצל כל אדם, כך חוסר האיזון משתרש יותר. ככל שאדם חוזר יום אחרי יום, חודשים ושנים על אותם דפוסי התנהגות, הרגלי יציבה, התנהלות עם רגשותיו, דרכי תקשורת עם עצמו ועם הסביבה, הרגלי האכילה שלו, ולמעשה, ככל שהתנהגות חוזרת על עצמה והופכת להרגל ולדפוס כך היא הופכת לחלק ממנו. ככל שהרגלים שפוגעים בבריאות שורשיים יותר, כך גם חוסר האיזון, הליקוי בתפקוד והבעיה הרפואית עלולה להיות מאתגרת יותר.
יתרון השיאצו במניעת מחלות ותחלואה
בשיאצו וברפואת המזרח, באבחון נאתר את חוסר האיזון שנוצר אצל האדם, עוד טרם התפתחותה של מחלה. כך למעשה, עוד לפני שהאדם אובחן עם מחלה ספציפית, באבחון בשיאצו נוכל לאתר היכן נוצר חוסר האיזון, נטפל ונסייע לאדם לייצר איזון מחודש ונמנעות מחלות. כאן טמון היתרון האדיר של השיאצו כרפואה מונעת ומתחזקת. לעומת זאת, טיפול קונבנציונלי ניתן רק לאחר שאובחנה מחלה ספציפית והתגבשה, עם הסימפטומים האופייניים וכל הנלווה ומכאן גם יעילותה בטיפול במצבי חירום.
